השפעת טיפול במיואינוסיטול בנשים עם תסמונת עם תגובה שחלתית ירודה במחזורי IVF 

רקע: השכיחות הכוללת של תגובה שחלתית ירודה במחזורי IVF היא  בין 9% ל 24%. הטיפול בנשים אלה נותר אתגר משמעותי בטיפולי פוריות. המטרה של המחקר הנוכחי היא להעריך את ההשפעה של מיו-אינוסיטול על תפקוד השחלות בנשים אשר לא הגיבו ל ICSI.

שיטות: המחקר הוא מחקר פרוספקטיבי מבוקר תצפיתי, שכלל 72 נשים עם תגובה שחלתית ירודה שנכללו ב-ICSI

הנשים חולקו לשתי קבוצות; קבוצה 1 38 מטופלות שקיבלו טיפול במיואינוסיטול 4 גרם + חומצה פולית (FA) (400 מיקרוגרם) במשך 3 החודשים הקודמים לפני יום הטיפול;
קבוצה 2 38 נשים שקיבלו חומצה פולית (400 מיקרוגרם) בלבד לאותה תקופה.

COH בוצע באותו אופן בשתי הקבוצות.

המטרה העיקרית הייתה הערכת הביציות שנשלפו מספרן ואיכותן; נקודות קצה משניות היו מדד הרגישות השחלתית (OSI) מספר ביציות שנאספו/סה”כ גונדוטרופינים יחידות × 1000, רמות אסטרדיול , hGC, קצב ההפריה, קצב ההשתלה, שיעור ההריון ומשך ההריון.

תוצאות: רמות  rec-FSH היו נמוכות יותר משמעותית ושיעור ביציות M2 גבוה יותר משמעותית (p=0.01) בקבוצה A (קבוצת הטיפול במיואינוסיטול). מדד הרגישות השחלתית היה גבוה יותר, והגיע למובהקות סטטיסטית בקבוצת החולים שטופלו מראש ב-מיואינוסיטול, והראה שיפור ברגישות השחלות לגונדוטרופין.

מסקנות: התוצאות שלנו מצביעות על כך שטיפול במיואינוסיטול בנשים לא מגיבות מביא לעלייה במספר הביציות ובמדד הרגישות השחלתית של גונדוטרופין (OSI), מה שמצביע על תפקיד מיואינוסיטול בשיפור תגובה לגונדוטרופינים של השחלות לכן נראה כי מיואינוסיטול מועיל ב”מגיבות גרועות” שעוברות מחזורי IVF.

ניתן לקרא בנוסף – בקובץ המצורף